/image%2F2407486%2F20231128%2Fob_b19522_logo-israel-mag-news-311x221-1.jpg){kind=logo}
/image%2F2407486%2F20240425%2Fob_b11b52_pasted-image-0.png "La “cancel-culture” est-elle une invention juive ? La gauche israélienne et la politique du ressentiment (I)")
/image%2F2407486%2F20240419%2Fob_14dd9e_.jpeg "Le rav Kook, Shmuel Yosef Agnon et le “bataillon du travail”. Une histoire de Pessah, P. Lurçat")
/image%2F2407486%2F20240411%2Fob_a46717_000-v59k3-640x400.jpg "Oublier Amalek (III) : Israël et la question du Mal après le 7 octobre - Contenir le mal ou l’éradiquer ?")
/image%2F2407486%2F20240407%2Fob_5ac282_saks1-768x578.jpg "Le secret de l’armée israélienne vu par l'écrivain S. J. Agnon")
/image%2F2407486%2F20240405%2Fob_6bc9cb_pasted-image-0.png "Une étincelle d’hébreu : Mishkan, le tabernacle et la sainteté du monde, Pierre Lurçat")
/image%2F2407486%2F20240401%2Fob_28d3d0_hebron-massacre-of-1929-victim-s-funer.jpg "Oublier Amalek ? Israël et la question du mal après le 7 octobre (II) : De l’indignation à l’indifférence")
/image%2F2407486%2F20240324%2Fob_63d81c_merkava-gaza.jpg "Oublier Amalek? Israël et la question du mal après le 7 octobre, Pierre Lurçat")
/file%2F2407486%2F20240319%2Fob_b95942_delphine-horvilleur-en-couverture-de-e.webp "Les intellectuels juifs et la guerre à Gaza (V) Démission et dérives des clercs juifs : Bruno Karsenti et Delphine Horvilleur")
/image%2F2407486%2F20240313%2Fob_b46b99_f231007ark041.jpg "Une étincelle d’hébreu : “Hitpak’hout”, retrouver la vue et renoncer à ses illusions")
/image%2F2407486%2F20240310%2Fob_f769ca_a2018-spcj-3.png "Le SPCJ : Protection policière ou auto-défense – Comment assurer la sécurité des Juifs en France ?")
מה היה אומר ז'בוטינסקי על מדינת ישראל היום?
Pour mes lecteurs hébraïsants, je reproduis cet article paru ce matin dans Makor Rishon.
אילו היה ז'בוטינסקי חוזר לחיים ומתהלך בינינו כיום, הוא כנראה היה מתפלא מעצם קיומה של מדינת ישראל ונרגש מהישגיה הרבים בכל התחומים, ובמיוחד בתחומי הכלכלה, הרפואה והביטחון. כידוע, ז'בוטינסקי היה חסיד נלהב של היוזמה הפרטית והוא סלד מהגישה הכלכלית-ריכוזית ומהבוז שרחשו הוגים ציוניים רבים בני זמנו לסוחרים ולבעלי הון יהודים. לכן אפשר להניח שהיה שמח לראות שמדינת ישראל, בשנת ה- 73 לקיומה, הפכה למעצמה בתחום ההיי-טק ופיתחה כלכלה חופשית, אשר אינה דומה כלל לזו שהכיר בתקופת היישוב.
למרות כל אלו, ז'בוטינסקי היה רואה בעין פחות יפה את פניה האחרות של מדינתנו. תחילה בתחום הכלכלה והחברה, שהיה קרוב לליבו. משה בלע, בספרו "עולמו של ז'בוטינסקי", כותב ש"לא הניחו שאלות תיקון החברה לנפשו הרגישה של ז'בוטינסקי''. סביר להניח כי הוא היה מתרגז מהעובדה שמדינת ישראל אכן הפכה להיות "START-UP NATION", אך ויתרה במידה רבה על חזון השוויון והצדק של נביאי ישראל, חזון אשר הוא היה שותף לו. קיומם של אלפים רבים החיים מתחת לקו העוני לא היה נותן לו מנוחה. כזכור, הוא נלחם בעוני וראה בכך פגיעה בכבודו של האדם הנברא בצלם אלוקים (כלשונו).
לא כולם זוכרים היום שז'בוטיסקי חיבר "פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך'', שם פיתח גישה מאוד חדשנית ונועזת לפתרון בעיית העוני ברוח התורה בכלל, וברוח רעיון היובל בפרט. כפי שכתב: "אני מאמין… שהחברה תעמיד לרשותו של כל אחד מאתנו את המינימום החומרי היסודי, ממש כמו שכבר כיום מעמידה היא לרשותו של כל אחד מאתנו את המינימום הרוחני – את בית הספר היסודי הכללי. רעב וקור וחוסר קורת-גג ייעלמו כליל." והוא המשיך בתיאור "עולם אשר בו תהא המלה "רעב" מצלצלת כאגדה מימים קדומים, עולם אשר בו יפוגו תשע מידות מן המרירות הטראגית, המציינת היום את ההבדל בין עני לעשיר''.
כמובן, תיאור זה אשר נראה היום כל כך רחוק מהמציאות הישראלית אינו מבוסס על תורת מרקס ואינו מכוון לכלכלה סוציאליסטית, שז'בוטינסקי סלד ממנה. הוא מבוסס כל כולו על התנ"ך ועל רעיונות השבת, הפאה והיובל, אותם ז'בוטינסקי רצה לחדש ולהפוך לבסיס השיטה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל אשר תקום. כפי שעוד כתב : "בוא יבוא מרקס חדש ויכתוב שלושה כרכים על האידיאל שלה, ואפשר, לא "הקאפיטאל" יהיה שמה, אלא "היובל"
דבר נוסף שכנראה היה מרגיז אותו מאוד כיום הוא רמת הביטחון האישי בישראל, ועצם העובדה שיהודים מותקפים ונרצחים רק בשל היותם יהודים. ז'בוטינסקי, שהפך לציוני אחרי הפוגרומים בקישינב, היה מתעצב ומתקומם כנגד המראות הקשים של הפרעות שחווינו לפני כחודש בעכו, בלוד ובמקומות אחרים בארץ. אני אף מתאר לעצמי שהוא היה מוכן לשבת בכלא (כפי שקרה לו בתקופת המנדט הבריטי), העיקר לא להישאר אדיש לגורל אחיו במדינת היהודים.
ז'בוטינסקי גם היה מתקומם כנגד קיומן של מפלגות ערביות שחרטו על דגלן את המאבק נגד עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שהרי תמיכתו בזכויות שוות לאזרחים יהודים וערבים היה מותנה בקבלת עיקרון שלטון הרוב. ז'בוטינסקי לא רק היה מצטער לראות איך חלק מערביי ישראל מתנהגים כמיעוט חתרני בתוך כנסת ישראל, אך יותר מכך היה מצטער לראות איך היהודים אינם מתנהגים כרוב גאה ובטוח בצדקת דרכו ובזכויותיו.
ולבסוף, הוא היה נרגז וכואב לראות איך רעיון "קיר הברזל" שלו – אשר עליו מבוססת תורת ההגנה של צה"ל כולה – התהפך עם המצאת "כיפת ברזל". אכן, כיפת הברזל מנוגדת בעליל לעיקרון קיר הברזל, בכך שהיא שוללת מאיתנו את הזכות ואת החובה המוסרית לתקוף את אויבנו ולמנוע מהם את עצם הרצון לתקוף אותנו, כמו שהסביר ז'בוטינסקי במאמרו המפורסם לפני כמאה שנה.
https://www.makorrishon.co.il/opinion/372575/
